דולב יהוד - המצפן שלנו 

דולב האהוב שלנו, כמה הגעגוע אלייך גדל מיום ליום.

ההבנה של מה אתה בשבילנו רק מתבהרת עם כל יום שעובר..

חשוב לנו לספר לכם צד של דולב, מי הבנאדם ואיך אנחנו כחברים שלו רואים אותו ואיך הוא השפיע ומשפיע עלינו עד היום.

בכל חבורה יש את הדבק. את החבר ההוא שכולם מרגישים הכי קרובים אליו.

החבר הזה שאתה יודע שאם אתה צריך להתייעץ איתו על נושאים הקשורים בצו המוסר והמצפון, לדולב יהיו את התשובות הטובות והחכמות ביותר.

דולב הוא איש של מעשים. אש הנתינה זורמת לו בוורידים. 

מתי שהיינו צריכים להיפגש כולנו, היה ברור לנו שנפגשים אצל דולב. איתך, כולם מרגישים כל כך בנוח.

תמיד מארח מהלב. מכל הלב.

את ביתו היה פותח בפנינו תמיד, גם לא התראינו במשך מספר שבועות תמיד היתה ההרגשה שרק אתמול נפגשנו ונתעדכן מיד על הכל.

כולנו זוכרים את הילדות, הרי אנחנו מכירים מכתה א', ילד שובב עם אנרגיה אין סוף, חיוך כובש ונכון לכל הרפתקאה. את הילדות ולמעשה עד הצבא בילינו אחד אצל השני בקיבוצים. החל מפעולות שטותיות של ילדים קטנים, דרך גיל ההתבגרות ורוח התקופה דרך העבודה בחקלאות ועד הצבא. אין סוף סיפורים אפשר לכתוב ולספר על שעברנו יחד, 30 שנה עברו מאז החבורה הזו רקמה עור וגידים, וכעת היא לא שלמה, הצלע העיקרית חסרה.

דולב יותר מכל בשנים האחרונות התנדב ולמד קורסים שקשורים להצלת חיים. הוא מתנדב גם באיחוד הצלה וגם במד"א.

אין ספור פעמים כשנפגשנו, בין אם זו ישיבה עם חברים, או בזמן שלמדנו ביחד במכללה...

פתאום מגיעה הודעה. אתה נעלם, ואחרי שעה חוזר. 

מה עברת? לא מרבה לספר... כנראה עוד תאונה שבה הצלת ונתת את הנשמה שלך.

אין לנו ספק שזה בדיוק מה שעשית בבוקר של השביעי באוקטובר, נישקת את סיגל והילדים, אמרת שאתה אוהב אותם ויצאת לעשות את מה שאתה הכי טוב בו, לעזור ולתת.

אחרי ה-7 לאוקטובר היה לנו ברור שאנחנו חייבים להיות חזקים ולהמשיך את הדרך שלך עד שתחזור ותצטרף אלינו. ובעקבות הדוגמא וההשראה שלך אנחנו ממשיכים להאמין ולנסות להקים מחדש את האזור שלנו. את העמותה הזו הקמנו בזכותך בהתאם לדרכך, אנחנו לא נזוז ולא נפסיק את שאתה תצטרף אלינו ואז כמובן, אתה תיקח פיקוד על הפעילות.

אתה לא מאמין גדול במנהיגי ציבור, אף פעם לא האמנת, אבל האמנת בנו, באנשים בעוטף, ובחברים מניר עוז.

יחד, יצרנו מילדות ועד ה-7 באוקטובר סוג של גן עדן קטן משלנו, לאחר שכל אחד חזר מרחבי הארץ הצלחנו להתאחד שוב בעוטף, כולנו. גן העדן שלנו, שם אנחנו והמשפחות שלנו נגדל את ילדנו דרך הערכים בהם אנחנו מאמינים ובנוף ילדות שאין שני לו. הגן עדן הפך לגיהנום.  יחד עם סיגי הייתם הראשונים להתמקם קבע בעוטף ולהקים משפחה נפלאה, משפחה מפוארת, מצחיקה, אוהבת, עוטפת, משוגעת ומעוררת השראה....בכל זאת דולב וסיגל

דודו, אנחנו מתחילים לבנות מחדש, אבל חייבים אותך איתנו. שום דבר לא יהיה שלם עד שתחזור אלינו

"הגעגוע כואב, חור שחור במקום לב", משפט שסיגי כתבה בשיר למענך.

אנחנו חזקים כאן ועוטפים כמה שאפשר את סיגל ואת הילדים. דואגים לך ומחכים גם לחבק ולעטוף אותך.

סליחה מכולנו שאתה עוד לא כאן. אוהבים אותך אחי . מתפללים שתחזיק מעמד.

אביתר, שיר, עמוס וג'סי